|
5 |
בתי
המשפט
|
עש 000645/97 |
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו |
||
|
|
|||
|
10/04/03 |
|
ועדת ערר מס
שבח מקרקעין
1963-התשכ"ג זמיר עמוס (שופט בדימוס) – יו"ר עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות – חבר עו"ד דב שמולביץ - חבר |
בפני: |
זהו ערר שהגישו לואיס אהרון ולוסיה אהרון (להלן: "העוררים") על
החלטתו של מנהל מס שבח מקרקעין ברחובות, מיום 23.1.97, לפיה קבע כי "הזכות הנמכרת
הינה על קרקע שיש לבעל הנחלה זכויות בה מתוקף רכישת הנחלה וממועד רכישתה, ולכן
קבענו מועד רכישה 30.1.73".
העוררים טוענים בערר שהגישו, כי יש לראות את מועד' הרכישה בשנת 1948, ולכן
המס המירבי שעליהם לשלם הוא בגובה של 12% מן השבח (וכי הם שילמו סכום זה – 46,695
₪), ולא כפי שמס שבח מקרקעין חייבם בתשלום המס (179,780 ₪).
אין מחלוקת בין בעלי הדין לגבי שווי הקרקע לצורך המס (השווי הוא 389,124.99
₪).
העוררים הם חברים במושב
מזור, והם העבירו את זכויותיהם – במסגרת ההרחבה במושב לקבל את מגרש 95 (גוש 4056,
חלקה 6, תת חלקה 95) – לטובת אחד בשם לשם, וזאת בשנת 1996.
בהודעה משותפת של בעלי הדין, שהוגשה לועדה ביום 16.11.99, הסכימו בעלי
הדין, כדלקמן:
"האגודה השיתופית מושב מזור עלתה
לקרקע בשנת 1949 ושטח ההרחבה של המושב נכלל במשבצת המושב מן המועד האמור".
מהסכמה זו עולה, ברורות, כי מגרש 95
שאוזכר לעיל, נכלל אכן במסגרת ההרחבה של המושב "מן המועד האמור", דהיינו
משנת 1949.
המחלוקת המשפטית בין בעלי הדין היא,
אם יש לראות את מועד הרכישה בשנת 1949 (ולא בשנת 1948 כפי שנאמר בכתב הערר), כלומר
מאותו מועד שבו עלה מושב מזור על הקרקע וקיבל את זכויות ההרחבה, או שיש לראות את
יום הרכישה בשנת 1973, הוא המועד שבו רכשו העוררים את זכויותיהם בנחלתם במושב
מזור.
העוררים הינם חברים במושב מזור מאז
שנת 1973. הם רכשו (חכרו) זכויותיהם במושב, ובמסגרת זכויות אלו אף זכו בזכות
"ההרחבה" עפ"י החלטת מנהל מקרקעי ישראל מס' 737.
הטענה העיקרית של העוררים היא כי
זכויות האגודה (מושב מזור) במקרקעין המוחזקים על ידה, אינם בגדר זכות במקרקעין,
ואם צודקים העוררים בטענתם זו, הרי אותו מגרש מס' 95 – במסגרת ההרחבה – שניתן
לעוררים ושאותו הם מכרו
ב- 1996, מגרש זה עומדת לו הזכות להיות "מוקנה", לצורך מועד
הרכישה, כנכס שנרכש ב- 1949. העוררים תומכים טענתם זו על פס"ד מחסרי
(ע"א 726/86, מנהל מס שבח מקרקעין נגד מחסרי, פד"א י"ז 288;
פ"ד מ"ג, חלק שני, עמ' 98).
אין לדעתנו לקבל טענה זו, ולו רק מן
הטעם שבמקרה שלנו מדובר בזכות במקרקעין בדרך של חכירה, לתקופה העולה על 25
שנה. כאשר קבע ביהמ"ש העליון, בפס"ד מחסרי, שאין לראות במקרה שם
שזכות החכירה לא תיכלל בגדר זכות במקרקעין, הוא התבסס בנימוקיו שאין בחכירה שם
משום חכירה לתקופה העולה על 25 שנים כמתחייב מן החוק.
הנסיבות העובדתיות בעניננו מצביעות
שהעוררים זכו בהיותם בעלי/חוכרי הזכויות שרכשו בנחלתם ב- 1973 – גם זכויות במסגרת
ההרחבה, וזכויות אלו היו במסגרת של חכירה לתקופה ארוכה (מעל ל- 25 שנה).
אפשר היה אולי להסתפק בדברים אלו כדי
לדחות את הערר, אולם גם אם נדקדק בהוראות החוק, נגיע למסקנה אחת ויחידה, שהעוררים
אינם צודקים בטענתם.
האם, אכן, ניתן לקבוע את יום הרכישה
בשנת 1949? האם, אכן הסעיפים 29 ו-37(1) לחוק מאפשרים לבסס את טענת העוררים בעמדתם
הנ"ל?
סעיף 29 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח,
מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963, מדבר על שווי רכישה ללא תמורה. סעיף 37(1) לחוק
הנ"ל מדבר על יום הרכישה. כאשר אנו "מחברים" את האמור בסעיף 29 יחד
עם האמור בסעיף 37(1)(א), יש לקבוע – והדבר דרוש עפ"י החוק – שהעברת הזכות
מהאגודה לעוררים תהיה (או היתה) פטורה ממס לפי סעיפי החוק המוזכרים בסעיף 29 לחוק.
לא היתה בפני מנהל מס שבח ולא היתה
בפני ועדת הערר כל הודעה או הצהרה, מצד העוררים, על מכירת זכות מהאגודה (ממושב
מזור) אליהם. הצהרה כזו גם לא באה בפני מנהל מס שבח מצד המושב. לאור זאת, לא ברור
על איזה עובדות מוצהרות סומכים העוררים היום את טענתם כי נערכה
עיסקה כזו.
על פי הנסיבות שבאו בפני מנהל מס שבח
מקרקעין, לא יכול היה המנהל לתת פטור ממס, בהתאם לפטור הניתן עפ"י סעיף 66
לחוק (הדן בפטור בחלוקת קרקע למתיישבים), ולדעתנו צדק בכך המנהל.
ובהקשר זה ראוי לציין שהעוררים זכו
בנכס, שאותו העבירו ומכרו בשנת 1996, מכח החלטה מס' 737 של מנהל מקרקעי ישראל, שבה
נאמר בין היתר (בקשר למסגרת "ההרחבה") "להורות על הענקה של זכות
מקרקעין", ואין כל מקום לומר שזכות זו (בענין מגרש
"ההרחבה"), היותה קרקע המשמשת למטרה חקלאית.
כאשר נקבע שלא מגיע, בנסיבות הענין,
פטור על פי סעיף 66 לחוק, ממילא אין מקום לראות את הסיפא של סעיף 29 שיכולה לחול
במקרה בנידוננו, כך שאי אפשר ליחס את יום הרכישה לשנת 1949.
לאור כל האמור לעיל אנו מחליטים לדחות
את הערר.
העוררים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיב,
הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪.
בשולי פסה"ד, ברצוננו להעיר
ולצייין כי תיק זה הועבר אלינו למתן פס"ד ע"י כב' השופט אורי גורן, נשיא
ביהמ"ש המחוזי בת"א, בחודש ספטמבר 2002.
ניתנה היום ל' בתשרי, תשס"ג (6
באוקטובר 2002) בהעדר.
____________________ _____________
_____________
זמיר עמוס – שופט (בדימוס) דן מרגליות - חבר דב שמולביץ - חבר
יו"ר הועדה