בתי המשפט

 

 

 

ה ח ל ט ה

 

1.         על-פי הסכמה דיונית שבין הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה, הוגשו סיכומי הטענות בשאלה אחת שזו לשונה: האם לעניין תקנה 11(ב) לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) התשל"ה-1974, כולל המונח "בני-זוג" גם "ידועים בציבור".

 

2.         הרקע העובדתי

            העורר מס' 1, דויד רם, נפרד מאשתו מזה למעלה מ-10 שנים, לאחר שהתגרש ממנה בגירושין אזרחיים. האישה חיה בארה"ב עם גבר אחר.

            רק ביום 29.3.98 ניתן לעורר היתר מבית הדין הרבני להינשא בשנית. בהחלטת בין הדין הרבני המתירה לעורר להינשא בשנית, מצוין דבר הגירושין האזרחיים, ועוד נאמר "... והבעל זיכה גט לאשתו".

            מזה תקופה לאמור, מאז כשנה לאחר הפרידה מאשתו, ושנים לפני קבלת היתר הנישואין, מתגוררים העורר 1 והעוררת 2 ביחד, ומנהלים משק בית משותף. ביום 26.3.00 רכשו לעצמם דירה, כשהכספים לרכישתה באו מתוך כספים השייכים לקופה המשותפת.

            עסקת רכישת הדירה דווחה לרשויות המס, והעוררים ביקשו בשומה העצמית שהגישו למשיב להחיל על עסקת הרכישה את ההקלה בשיעור מס הרכישה על-פי תקנה 11(ב) לתקנות מס שבח (מס רכישה) התשל"ה-1974 (להלן - 'תקנות מס רכישה').

            העורר 1 הנו נכה בשיעור של 76%, ולאור הוראות תקנות מס רכישה ביקשו שני העוררים להחיל את ההפחתה בשיעור המס ביחס לכל שווי הדירה.

            המנהל דחה את השומה העצמית של העוררים, והעניק את ההקלה על-פי תקנות מס הרכישה רק לגבי חלקו של העורר במקרקעין.

השגה שהגיש העורר נדחתה מן הטעם שידועה בציבור איננה עונה על הגדרת "קרוב" שבחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה, התשכ"ג-1963), ועל כן לא הוחלה ההקלה על-פי תקנה 11(ב) לתקנות מס רכישה על החלק שבדירה אותו רכשה העוררת 2.

 

מכאן הערר, וכאמור לעיל, על-פי ההסכמה הדיונית עומדת להכרעה השאלה אם לעניין תקנה 11(ב) כולל המונח "בני זוג" גם ידועים בציבור.

 

3.         וזו לשונה של תקנה 11(ב):

 

            "מכירת זכות במקרקעין במשותף לבני זוג שאחד מהם הוא נכה כאמור בתקנת משנה (א), נפגע או בן משפחה של חייל שנספה במערכה, יוענק הפטור ממס רכישה  לפי תקנת משנה (א) לשני בני הזוג; רכשו את הזכות במקרקעין במשותף שני יחידים שאחד מהם זכאי לפטור לפי תקנת משנה זו, והם נישאו תוך שנים עשר חודשים מיום רכישת הזכות במקרקעין, יוחזר מס הרכישה ששילם בן-זוגו של הזכאי לפטור".

 

            תקנות מס רכישה הותקנו על ידי שר האוצר, מכוח סמכותו לפי סעיף 9 ו-115 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, ולפי סעיף 3(ו) לחוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 5), התשל"ה-1974.

 

            סעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין קובע את חבות הרוכש בתשלום מס רכישה.

 

            בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק), הוא סעיף ההגדרות, כלולה הגדרת "קרוב" לאדם פלוני -

 

 

"(1)   בן-זוג;

  (2)   הורה, הורי-הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה;

  (3)    אח או אחות ובני זוגם;

  (4)    איגוד שהוא בשליטתו;".

 

            אין הגדרה בתקנה 1 לתקנות מס רכישה לתיבה "בן-זוג". לעניין הגדרת "נכה" על-פי תקנה 1, מוגדר "קרוב כ"בן-זוג, לרבות מי שהיה בן-זוג במשך 6 חודשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן-זוגו של צאצא, אח ואחות".

 

            משמע, לא החוק ולא התקנות הגדירו "בן-זוג" מונח הכלול בהגדרת קרוב. הועדה היא זו שתצטרך ליצוק תוכן לדיבור זה.

 

4.         התייחסות לבן-זוג שאיננו בן-זוג מכוח נישואין, מצויה בסעיף 62 לחוק שעניינו "מתנות לקרובים":

 

"62      (א)        ......

 

ב)         מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים, ללא תמורה, מיחיד לבן-זוג המתגורר ביחד איתו בדירה, פטורה ממס; לעניין זה, "בן-זוג המתגורר יחד איתו בדירה" - מי שעשוי לחול עליו סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, וחי ביחד עם בן-זוגו חיי משפחה במשק בית משותף בדירת המגורים הנמכרת, שנה לפחות לפני המכירה".

 

            (הוסף בתיקון מס' 26 לחוק בספר חוקים 1465 מיום 9.6.94).

 

            כסימטרייה משלימה, הוספה לתקנות מס רכישה תקנה 20א. שתחילתה אף היא מיום 9.6.94, לפיה "במכירת זכות במקרקעין שחל עליה סעיף 62(ב) לחוק, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל".

            משמע, נקודת המוצא של המחוקק היתה כי הידועים בציבור אינם נכללים בגדר הוראות חוק, ועל מנת להעניק להם פטור  ממס, היה צורך בתיקון החוק לאותו עניין.

 

5.         ב"כ המשיב מטעים בסיכומי טענותיו, כי גם בחוק מיסוי מקרקעין וגם בתקנות מס רכישה נותן המחוקק דעתו מפורשות בעניין "הידועים בציבור", וכי במקום בו בחר להקל עמם ציין זאת במפורש, ובמקומות שבחר המחוקק שלא ליתן הקלות - אין התייחסות מפורשת לידועים בציבור ואין מקום למהלך פרשני או לחקיקה שיפוטית שתורה אחרת.

 

6.         המשפט הינו השתקפות של המציאות ועם השתנות המציאות, לעתים בקצב שונה ומהיר יותר מאשר ההתפתחות החקיקתית, על הפרשן להתאים עצמו מבלי לחרוג מהמגמה הכללית המשתקפת מהוראות החוק ומתכלית דבר החקיקה.

            ביום 29.7.2003, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' עליזה לבנון ובו נאמר מפי השופטת (בדימ') טובה שטרסברג-כהן כי מעמד הידועה בציבור לא הוכר כסטטוס המעניק זכויות אלא בכל מקרה ומקרה ניבדק אם החוק הספציפי חל גם על ידועה בציבור.  בין מכוח אמירה מפורשת ובין מכוח פרשנות הדיבור "בן-זוג" המופיע בחוקים רבים (סעיף 4 לפסק הדין).

            הסוגיה העומדת לדיון בפסק הדין לבנון שונה מהסוגיה שבפנינו כפי שיבואר להלן:

            האם כל אבחנה בין "בני-זוג", כאלה שהנם במעמד זה מכוח נישואין וכאלה הידועים בציבור, הנה בגדר "אבחנה פסולה", כטענת ב"כ העוררים? האם יש מקום לאבחן את מסקנתו של בית המשפט העליון בע"א 2000/97 לינדורן ואח' נ' קרנית ואח' (פ"ד נה(1) 12), לפיה פורש המונח "בן-זוג" כמתייחס אף לידוע בציבור, או שמא יש לגזור ממנה גזירה שווה על ענייננו. 

            בפסק הדין לינדורן, פירש בית-המשפט את הביטוי "בן-זוג" בהתייחס לזכותם של תלויים לפיצוי על הנזק הרכושי שנגרם להם בשל אובדן הערך הכספי של התלות במנוח. זכות התלויים היא זכות עצמאית והשאלה שניצבה בפני בית המשפט היתה, האם ידועה בציבור נכללת בגדר "בן-זוגו" של המנוח. אובדן התלות, נקבע, קיים הן לעניין בת הזוג הנשואה והן לעניין בת הזוג הידועה בציבור. 

            זכותה של הידועה בציבור לפיצויים לא הוכרה מכוח הסטטוס כ'ידועה בציבור'.

            זכותם של התלויים לפיצוי היא זכות עצמאית ובהיקש לנסיבות העניין בפנינו, הנכה, הוא הזכאי להקלה במס הרכישה ואילו בן הזוג "יונק" למעשה ממנו את ההקלה בשיעור המס, כשהחיוב במס הרכישה בשיעור של 0.5% מוענק לשני בני הזוג.

 

 

7.         בהתייחסו לסוגיית ההקלה במס הרכישה לא התעלם המחוקק מבן-זוג שאיננו נשוי למי שזכאי להקלה, שכן בסיפא לתקנה 11(ב) נקבע במפורש כי למקרה בו רכשו את הזכות במקרקעין במשותף שני יחידים שאחד מהם זכאי לחיוב מס רכישה בשיעור של 0.5% לפי תקנת משנה זו והם נישאו תוך 12 חודשים מיום רכישת הזכות במקרקעין, יוחזר מס הרכישה העולה על השיעור של 0.5% ששילם בן-זוגו של הזכאי.

            סיפא זו כלל לא הייתה נדרשת לו כיוון המחוקק דעתו ברישא לתקנה 11(ב), כי אין הבחנה בין בן-זוג נשוי לבן בן-זוג שאיננו נשוי.

            המחוקק לא התעלם מסוגיית ה"ידועים בציבור", ובנסיבות המנויות בתקנות ייהנו מן ההקלה במס גם הידועים בציבור כמו למשל בעניינו של נפגע פעולות איבה שנפטר כתוצאה מפעולת האיבה ובעניינו של בן משפחה של חייל שנספה במערכה.

8.         ב"כ העוררים טוען, כי פירוש המוציא את הידועים בציבור מגדר 'בן-זוג' יוצר תוצאה קשה של הפלייה לרעה את בני הזוג הידועים בציבור.

מתוך חידוד זווית הראייה הרי שההפלייה עליה מדבר ב"כ העוררים איננה בין בני-זוג נשואים לבין בני-זוג שאינם נשואים, שהרי מי שזכאי להקלה בשיעור המס הינו תמיד הנכה. ההפליה הנטענת היא בין בת זוגו הנשואה של הנכה לבין הידועה בציבור שלו ואשר לא נישאה לו תוך 12 חודשים מיום רכישת הדירה.

כדברי השופט אגרנט בד"נ 10/69 ברונובסקי נ' הרבנים הראשיים לישראל ואח', פ"ד כ"ה(1) עמ' 7 יש הבדל בין הפלייה פסולה לבין הבחנה כשרה.

 

בהתייחסו לדברים אלה, נאמר על-ידי כב' השופט מצא בדונו ב-בג"צ 4541/94 (פד"י מט(4), 94, בעמ' 109), כי "הכלל הוא כי שונות רלוואנטית עשויה להצדיק הבחנה" ואת עצם הרלוואנציה של השונות ואת מידתה יש לבחון בכל מקרה נתון בשים לב למטרה הפרטיקולרית שלשם השגתה מיושמת ההבחנה (שם, בעמ' 110).

 

מטרתה ותכליתה של ההקלה במס, על-פי תקנות מס הרכישה, היא סוציאלית, אך המחוקק בחר "להקציבה" לזכאים לה מתוך תכנון, ועל-פי התכנון ייכללו בין הזכאים להקלה אלה המצויים במעגל הראשון, המעגל הנפגע ובהם כלולים גם הידועים בציבור, כפי שביטא זאת ב"כ המשיב בסיכומי טענותיו; ואילו במעגל השני לא תינתן ההקלה לידועים בציבור.

 

הסתמכות על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, איננה יכולה בצורה גורפת ובכל מקרה לתת מענה לשאלה פרשנית במקום בו עיון בחקיקה מלמד כי המענה כבר קיים. לא יימצא מענה לשאלה הנדונה בחקיקה, כי אז יהא עלינו לגשת לפרשנות הטקסט בשני המישורים, הלשוני והמשפטי.

נביא שוב מדברי השופטת שטרסברג-כהן בע"א 2622/01 הנ"ל:

".... על בית המשפט להידרש למונח זה ("בן-זוג" - ד.ק.), לפרשו, ולמלאו בתוכן. כיצד ייעשה זאת? עליו לפתוח בלשון החוק, אך לעולם לא לסיים בה. מבין האפשרויות שהלשון פותחת, תיבחר האפשרות העולה בקנה אחד עם מטרת ותכלית ההוראה שבחוק.  על התכלית ניתן ללמוד מתוך החוק, ממיקומה של ההוראה בחוק, ממבנהו הכללי, ממערך החקיקה וממקורות מחוץ לחקיקה כגון ההיסטוריה החקיקתית והפרלמנטרית ועל רקע ערכיה המקובלים של שיטתנו המשפטית  (ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד השומה רחובות, פ"ד לט(2) 70).

 

הכללה גורפת של הדיבור 'בני-זוג' גם על הידועים בציבור תסיר אולי נקודתית תחושה של אי-שוויון, אולם תזרע על כל סביבותיה חוסר בהירות ותביא בעקבותיה מקרים רבים יותר של פגיעה בנישומים במובן של פגיעה בקניינם כתוצאה מהרחבת חבותם במס.

 

כל-עוד אין הוראה מפורשת אחרת, יש להישאר, לצורך השאלה  שבמחלוקת, בגדר התחום שגדר המחוקק - לפיו רק בני-זוג שנשאו בנישואין פורמאליים ייחשבו ככלולים בתא משפחתי אחד. זו עמדתם של המלומדים יצחק הדרי (ראה ספרו "מס שבח מקרקעין", הוצאת יונתן 1993) ואהרון נמדר (ראה ספרו "מס שבח מקרקעין (הפטור לדירת מגורים)" [חושן, 1997]).

ההחלטה שניתנה ברוב דעות בפסק הדין לבנון לפיה הדיבור  "בן-זוג" כולל גם את "הידועה בציבור" איננה בהכרח משליכה על השאלה שהועמדה לדיון שכן לאור האמור לעיל, בעיקר בסעיף 7, אנו למדים שהמחוקק לא התעלם מה"ידועים בציבור" וקציבתו לזכאים לה עולה בקנה אחד עם התכלית החקיקתית.

 

 

 

 

 

לאור כל האמור, הגענו למסקנה כי לעניין תקנה 11(ב) לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), התשל"ה-1974, המונח "בני-זוג" איננו כולל גם "ידועים בציבור", והידועים בציבור לא יהיו זכאים ליהנות מן ההקלה הקבועה בתקנה 11(ב).

 

 

מהותה של הסוגייה הנידונה מצדיקה אי מתן צו להוצאות.

 

ניתן היום, _______________, בהעדר הצדדים.

 

 

על המזכירות לשלוח העתק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.