בתי המשפט

 

 

 

בשם המערער: עו"ד מוניר כבהא

בשם המשיב: עו"ד גב' דנה גורדון ונדרוב

פסק דין

1.         הערעור הוא על פסילת פנקסי החשבונות של המערער לשנת המס 2002, לפי סעיף 145ב (א)(1) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה), שעניינו פסילת ספרים בשל אי רישום תקבולים.

           

            המחלוקת היא עובדתית ועניינה אם המערער רשם תקבול בסך של 500 ₪.

 

הרקע:

2.         המערער רופא שיניים חייב לנהל ספרים בעסקו בהתאם לתוספת ו' להוראת מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מספר 2) התשל"ג-1973 (להלן: הוראות ניהול ספרים). 

 

עסקו של המערער מתנהל בשתי מרפאותיו הפרטיות: האחת ברח' הנשיא בחדרה והשנייה במקום מגוריו בימה-זמר. על פי גרסת המערער שעות העבודה במרפאה ברח' הנשיא הן בשעות היום ואילו בביתו בשעות הערב.

 

            ביום 11/7/02 הגיעו למרפאה שהמערער מנהל ברח' הנשיא בחדרה שני מבקרי ניהול ספרים. מר מלכה ברדה ומר ניר אריאלי (להלן: המבקרים) כדי לערוך ביקורת ספרים במרפאתו של המערער. כחלק משגרת הביקורת - שנעשתה בהסכמת המערער ובשיתוף  פעולה עימו, בדקו המבקרים את כרטסת הלקוחות.

בבדיקה זו נבדק גם כרטיסו של המתרפא  מר מיכאל חמו (להלן: מר חמו).

על פי הרישום בכרטיסו הטיפולי החל מר חמו בטיפול שיניים בינואר 2002. למרות האמור, לא נמצא כל תיעוד על תקבול כלשהו שהתקבל ממנו. בתשובות לשאלת המבקרים השיב המערער כי טרם קיבל תשלום כלשהו ממר חמו.

 

בהמשך לביקורת שנערכה התקשר אחד המבקרים, מר ניר אריאלי למר חמו שאל אותו אם שילם למערער על חשבון הטיפולים - ולטענת המשיב לא ידע מר חמו באותו שלב כי מתנהלת ביקורת ספרים אצל המערער. מר חמו השיב כי שילם למערער שני תשלומים:

האחד כשבועיים לפני מועד הביקורת בסכום של 500 ₪ במזומן. התשלום השני, ביום ב' של אותו שבוע, כאשר הביקורת נערכה ביום ה' של אותו שבוע, בשעות הבוקר בין השעה 10:00 ל- 12:00. כאשר הובאה גרסה זו לידיעת המערער, עדיין עמד על טענתו כי לא קיבל כל תשלום ממר חמו.

המבקרים בדקו את פנקס החשבונות שהיו ברשות המערער וגם שם לא מצאו כל תיעוד על קבלת התשלומים הנ"ל ממר חמו.

לטענת המשיב באותו שלב לא סיפר המערער כי ברשותו מרפאה נוספת וכי באותה מרפאה הוציא חשבונית לחמו בקשר לתשלום שביצע.

 

מספר ימים לאחר הביקורת האמורה, העביר מר חמו פקס אל משרד המבקרים ואישר בכתב כי שילם למערער סכום של 500 ₪ ביום ב' הקודם לביקורת, הפעם ציין ששילם את הסכום בשעה 18:00 במרכז העיר.

 

3.         בהסתמך על הממצאים הבאים הודע למערער על הליקויים שנמצאו בביקורת ספרי החשבונות של המערער לשנת המס 2002,  על פי הודעת המשיב הנושא תאריך 16/7/02 (נספח ב' להודעה המפרשת את נימוקי הערעור).

 

4.         ביום 28/2/02 התקיים שימוע בעניינו של המערער אצל סגן פקיד השומה מר ניסן משה, במהלך אותו דיון טען המערער כי מר חמו פנה אליו כשלושה ימים לפני מועד הביקורת והודיע לו על כוונתו לשלם לו. הוא היה בדרכו למרפאה השניה בכפר זמר ולכן קבע עימו בככר העיר לקבל את הסכום במזומן. בנסיבות אלה נרשם הסכום כתקבול בחשבונית במרפאתו בכפר זמר, וזאת לאור העובדה שהוא מנהל שתי מרפאות, ללא הפרדה בהנהלת החשבונות המנוהלת על ידו בשתי המרפאות. 

 

            כמו כן זימן סגן פקיד השומה אליו את מר חמו וטרם קיבל החלטתו על פסילת הספרים. מר חמו אישר ששילם למערער סכום של 500 ₪ במרכז העיר ביום ב' בערך בשעה 18:00 ועוד 1,000 ₪ במועד מאוחר יותר. לעניין מועד ביצוע התשלום של 500 השקלים, נאמר למר חמו כי הוא מסר פרטים טלפונית שהסכום שולם כשבועיים לפני מועד הביקורת. מר חמו הבהיר שאם מסר פרטים אלה טלפונית, נראה שהם פרטים נכונים.

 

5.         ביום 8/10/02 הודע למערער על ההחלטה בדבר פסילת פנקסים לשנת המס 2002 וזאת לאחר שלא שוכנע כי קיימת סיבה מספקת לאי רישום התקבול בסך של  500 ₪. 

 

טענות בעלי הדין:

6.         טענת המערער היא כי סכום זה נרשם על ידו כתקבול ביום 8/7/02 והוצאה חשבונית מס שמספרה 355/4, אשר צורפה כנספח ג' לנימוקי הערעור. עוד טוען המערער כי מעולם לא קיבל ממר חמו תשלום כלשהו במהלך חודש יוני 2002, התשלום הראשון שהתקבל היה ביום 8/7/02 במועד מאוחר יותר שילם מר חמו סכום נוסף של 1,000 ₪ לסילוק מלוא חובו.

 

7.         המשיב מדגיש כי גרסתו של המערער הן בעניין עבודתו בשתי מרפאות והן לגבי קבלת התקבול מחוץ למרפאה ובעקבות פניה של מר חמו אליו היא גרסה חדשה שלא הושמעה במהלך הביקורת. עוד מבקש המשיב להסתמך על עדותו של מר חמו לפיה שילם עבור טיפול השיניים סכום כולל של  2,000 ₪.

 

דיון ומסקנות:

8.         המחלוקת היא אכן כפי שהגדירה המערער, על אי רישום תקבול בסך של 500 ש"ח נוספים, כאשר סכום זה שולם עוד קודם ל- 8/7/02 בלא קשר לחשבונית המס שהציג המערער שמספרה 0355/4.

 

9.         העדות המכריעה בנושא זה היא עדותו של מר חמו. בהיותו עד שלא ברשות המשיב, ולאור עמדתו שלא ליתן תצהיר קודם לשמיעת עדותו בבית המשפט (עמ' 32 ש' 13 ואילך לפרוט') נשמעה גם עדותו הראשית בבית המשפט.

            מר חמו הבהיר כי קיבל טיפול שיניים אצל המערער. ביום 11/7/02 קיבל שיחה טלפונית מהמבקרים של מס הכנסה, יצר קשר איתו בחור בשם ניר אשר הזדהה כחוקר של מס הכנסה הבהיר כי הוא מעיין בגיליון הרפואי שלו וכי שם נרשם כי נעשו טיפולים ללא תשלום. תשובתו של מר חמו הייתה כי בוצעו שני תשלומים של 500 ₪, אישור על כך נמסר גם בפקס', שהוא נספח ג' לתצהירו של מר ניר אריאלי (עמ' 34 לפרוט'). מר חמו זכר כי מדובר בטיפול שורש ובסתימות. לא זכר במדויק אם מדובר גם בעקירה.

            מר חמו הוסיף ואישר כי הופיע גם בפני החוקר סגן פקיד השומה ניסן, שם נשאל על תשלומים שביצע, וחזר על גרסתו כי ביצע את התשלומים ללא קבלה, מאחר שאינו מזדכה בסכום זה (עמ' 35 לפרוט').

            מר חמו הדגיש כי את אחד מהתשלומים בסך של 500 ₪ ביצע בשעות אחה"צ במרכז העיר מספר ימים לפני הביקורת, כשבועיים לפני הביקורת. התשלום השני היה במרפאה עצמה. העד דיבר על בין ארבעה לחמישה טיפולים, כאשר העלות הכוללת היא סכום של 2,000 ₪ (עמ' 36 לפרוט').

 

            לאחר שבית המשפט חזר וביקש לקבל תאריכים מדויקים לגבי מועד ביצוע התשלומים,  הבהיר מר חמו כי התשלום הראשון של 500 ₪ היה כשבועיים לפני הביקורת במרפאה, והתשלום השני כשלושה ארבעה ימים לפני כן בכיכר העיר (עמ' 37 ש' 3-13 לפרוט').

            הסכום הנוסף של 1,000 ₪ היה לאחר מועד הביקורת (עמ' 37 ש' 14-17 לפרוט').

 

10.        בשל חשיבותו של תוכנו של הפקס', אביא את האמור שם:

                        "                                                                      14/7/02

עבור ניר מס הכנסה חדרה.

ניר שלום רב.

אני מיכאל חמו ת"ז 2211901/0 מאשר שהעברתי 500 ₪ במזומן לד"ר

רבחי חרזאללה ביום שני 18:00 במרכז העיר חדרה.

בתודה מיכאל חמו

(-)".

            בנוסף ראוי להביא את התרשומת שערך מר משה ניסן, סגן פקיד שומה חדרה ביום 19/9/02 למר חמו (נספח ב', לתצהירו של מר משה ניסן, סגן פקיד שומה חדרה), שם נכתבו הדברים הבאים:

"ב- 1/02 החל לטפל בשיניו אצל ד"ר חרזאללה רבחי.

הטיפול כלל טיפול שורש, מבנה ועקירות. סוכם מראש שתמורת

הטיפול ישלם סך של 1,500-2,000 ₪, בהתאם להתקדמות הטיפול.

התשלומים לרופא היו במזומן בלבד. בסך הכל שילם לרופא פעמיים,

בפעם הראשונה סך של 500 ₪ בפעם השניה סך של 1,000 ₪.

התשלום של 500 ₪ נעשה באמצע העיר בסביבות הערב לערך בשעה

18:00 וזאת לאחר שהרופא טלפן אליו.

התשלום השני של ה- 1,000 ₪ שולם לאחר מספר שבועות.

על ה- 1,000 ₪ ידוע כי הרופא הוציא קבלה.

על ה- 500 ₪ הוא לא קיבל קבלה.

לשאלתי, על פי דבריו בטלפון המבקר ניר מסר כי שילם 500 ₪ שבועיים

לפני התשלום השני שהיה גם 500 ₪, מסביר כי אם מסר בטלפון למבקר

ניר את הפרטים, כנראה שהם נכונים.

בדרך כלל אינו מבקש קבלות על תשלומים שמבצע שלא ניתן לתבוע

אותם כהוצאה בספרים".

 

במסגרת החקירה הנגדית, מאחר שעלה לכאורה, כי מלוא התשלומים ששילם למערער עמדו על סכום של 1,500 ₪, והדברים חזרו הן במזכר והן בתרשומת שערך מר ניסן בעת חקירתו של מר חמו, נדרש מר חמו לחזור ולהתמקד במחלוקת האמורה. בשל חשיבות הנושא, שיש בו להכריע במחלוקת האמורה ראוי להביא את עדותו, ככל שהיא רלוונטית למחלוקת האמורה.

"... קודם כל לגבי ה- 1,000 ₪ אני לא זוכר מתי זה בוצע, אבל זה היה

אחרי החקירה ואני לא אתייחס לזה.

לגבי ה- 500 ₪ הנוספים, כשדיברתי עם ניסן, זה לא היה חד משמעי.

לא היה חד משמעי כן שילמתי, לא שילמתי. אחרי שבדקתי והסתכלתי

על תדפיסים בחשבון ושחזרתי, אז ראיתי שכן הטיפול עלה 2,000 ₪.

1,000 ₪ ששילמתי אחרי ועוד פעמיים 500" (עמ' 43 ש' 10-15 לפרו').

 

 

 

            ובהמשך:

            "דרך אגב, ה-500 שקלים הנוספים זה גם לא הוצא מהחשבון, עד כמה

            שאני זוכר, זה היה 100 דולר שהיו לי.

            ....

            ....

            אז אוקיי, אז כשהסתכלתי על התדפיסים וראיתי 500 שקלים ידעתי

            שהשני, לא זוכר מה קודם, היה 100 דולר ...

            ...

            אם אני לא טועה זה היה הפעם הראשונה ...

כב' השופטת: מה היה שער הדולר באותו זמן?

ת.         אם אני לא טועה הוספתי 50 שקלים מעבר ל-100 דולר, אם אני לא

            טועה, אני לא בטוח ...

כב' השופטת: אולי אתה לא בטוח בכלל ששילמת 500 שקל נוספים?

ת.         אני שילמתי פעמיים 500 שקלים, כלומר 500 שקלים ועוד סכום במטבע

            זר שהיה שווה ל-500 שקלים.

כב' השופטת: בזה אתה בטוח?

ת.         והוספתי כמה שקלים לאפס, להגיע ל-500.

כב' השופטת: אתה בטוח ששילמת פעמיים?

ת.         כן.

כב' השופטת: וזה היה לפני הביקורת?

ת.         כן. כן.  

כב' השופטת: או אחריה?

ת.         אחריה זה היה 1,000 שקלים.

כב' השופטת: וסך כל הטיפולים לא אמרו לך שהם רק שווים 1,500 שקל?

ת.         לא.

...

...

...

            כל הטיפול הגיע ל-2,000 שקל" (עמ' 44 החל מש' 2 ועד עמ' 45 ש' 23 לפרוט').

 

            גם לאחר שבית המשפט הפנה את מר חמו אל כרטיס הטיפול שם, סך כל התקבולים עבור הטיפול הרפואי עמד על 1,500 ₪ והעד נשאל פעם נוספת אם הוא עדיין עומד על טענתו שהוא שילם 2,000 ₪ עבור כלל הטיפול, השיב העד בחיוב (עמ' 47 ש' 22 לפרוט').

 

11.        על סמך עדות זו יש לקבוע כי מר חמו שילם למערער שני תשלומים בסך של 500 ₪, וכלל הטיפולים הגיעו לעלות של 2,000 ₪. עדות זו נתמכת בגרסתו של מר ניר אריאלי, לפיה כבר בשיחת הטלפון מסר מר חמו גרסה, לפיה ביצע שני תשלומים של 500 ₪.

 

            בנוסף לאמור לעיל, אין להתעלם מן העובדה כי על פי הגרסה הראשונית שהעלה המערער במהלך הביקורת, לא טען כי יש בידו רישום וקבלה על סכום של 500 ₪, וזאת מאחר שיש לו משרד נוסף, וכי הוא מנהל מערכת חשבונית אחת. בנסיבות אלה, גם לא עמדה בפני המשיב גרסה של רישום וקבלה של חלק מן הסכום הנטען, באותו שלב, וממילא לא נדרש המשיב להתמקד בנושא בשיחה הטלפונית שהייתה באותה עת עם מר חמו.

 

            בנוסף לאמור לעיל, אישר גם המערער כי לא היה כל אינטרס למר חמו להעיד נגדו, על דבר שלא היה במציאות (עמ' 22 לפרוט').

            המערער הוסיף עוד והעיד שלמעשה לא זכר את תשלום 500 השקלים ורק בעקבות שיחת הטלפון שהייתה לו עם מר חמו לאחר ביקורת הספרים, הזכיר לו האחרון שהיה תשלום במזומן של 500 ₪, אך לגרסתו לא דיבר על סכום כפול כזה (עמ' 23 לפרוט').

 

12.        על סמך כלל הראיות שהיו בפני אני קובעת, במידת הוודאות הנדרשת בהליך האזרחי ואולי אף למעלה מכך, כי המשיב הוכיח שהמערער קיבל תקבול בסך של 500 ₪ אשר לא נרשם על ידו.

            בנסיבות אלה, יש לאשר את פסילת הספרים, ולדחות את הערעור.

 

13.        למעשה לא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי חובת ניהול הספרים. משהוכח אי רישום תקבול במידת הודאות הסבירה הנדרשת, ואף למעלה מכך, די בכך כדי לשמש עילה לפסילת הספרים, לפי סעיף 145ב לפקודה.

            מאחר שהמערער הכחיש את עצם קבלת התקבול, גם לא העלה כל טענה בדבר סיבה סבירה לאי רישומו - וספק בעיני אם יכולה להיות סיבה כזו בנסיבות העניין.

 

            אשר על כן, דין הערעור להדחות.

 

התוצאה:

14.        אשר על כן אני מורה על דחיית הערעור.

            אני מחייבת את המערער לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין.

 

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

 

ניתן היום ט"ז ב אדר ב, תשס"ה (27 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

 

 

של