בתי המשפט
|
1 |
|
פ 3228/99 פ 4835/00 |
בית משפט השלום ירושלים לפני כב' השופטת אילתה זיסקינד |
|
|
|
|
בעניין: |
||
|
המאשימה |
ע"י ב"כ עו"ד |
|
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
2 . חברת ע.ס. אלמסרי חברה לבנין ופיתוח בע"מ |
|
|
|
הנאשמים |
ע"י ב"כ עו"ד |
|
|
גזר דין
1. הנאשמים
חב' לעבודות בניה ומנהלה, הורשעו בשני כתבי אישום כלהלן:
בת.פ. 3228/99
2 עבירות לפי סעיף 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש
התשכ"א-1961] (להלן: "הפקודה").
עבירה של אי קיום דרישות לפי סעיף 216(4) לפקודה.
2 עבירות של עבירות לפי סעיף 117(ב)(4) לחוק מע"מ.
2 עבירות של עבירה לפי סעיף 117(ב)(4).
עבירה לפי סעיף 117(א)(14)+ 117(ב) לחוק.
והנאשם בלבד
2 עבירות של אחריות מנהל לפי סעיף 224א' בצירוף סעיפים 220 ו-216 לפקודה.
2 עבירות של חבר בני אדם לפי סעיף 119 בצירוף סעיף 117(ב)(4) לחוק
מע"מ.
עפ"י
אישום 1 במהלך שנת 97 רשמו
הנאשמים בספריהם חשבוניות מס שהיו כוזבות בסכום של 800,000 ₪ (לא כולל מע"מ),
כאשר בגינן לא נעשתה כל עיסקה והן היו פיקטיביות. כן רשמו בספריהם חשבוניות מס
בסכום של 200,000 ₪ שהיו פיקטיביות והוצאו בלא שנעשתה בגינן עיסקה אך הנאשמים לא
הגישו דו"ח על הכנסות החברה בשנת 97.
עפ"י
אישום 2 במהלך שנת 98 בעבור
סכומי כסף שקיבלו, לא רשמו הנאשמים בספריהם חשבוניות מס בסכום 4,000,000 ₪ ולא
שילמו מס עיסקאות בגינן. כן רשמו בספריהם חשבוניות מס בסך 2,250,000 ₪, שנחזו
להיות חשבוניות מס והן היו פיקטיביות בלא שנעשתה בגינן עיסקה.
סכומי העלמת ההכנסות שהנאשמים העלימו מסתכמים ל - 7 ורבע מיליון ₪, שכן משמעות אי רישום החשבוניות בגין ההכנסות היא באי תשלום מס
הכנסה ומשמעות הרישום של חשבוניות על הוצאות פיקטיביות היא בניכוי מס תשומות בגינן
מקבלים הנאשמים החזר מהמדינה, וצודק ב"כ המאשימה כי מדובר בדרכים שונות של
העלמת ההכנסה המסתכמות ל - 7 ורבע מיליון ₪.
בת.פ.
4835/00
4
עבירות של מסירת דו"חות תקופתיים של מע"מ הכוללים ידיעה כוזבת.
6 עבירות של אי הגשת
דו"חות של מע"מ במועד.
עפ"י
אישום 1 הנאשמים מסרו 4 דו"חות תקופתיים לחודשים 2/99, 3/99, 4/99, 5/99
הכוללים ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 182,532 ₪.
עפ"י
אישום 2 הנאשמים לא הגישו למע"מ 6 דו"חות בחודשים 6/99, 7/99, 8/99,
9/99, 10/11/99, 11/99, כשסכום המס בהם מסתכם ל - 122,797 ₪.
סה"כ
העלימו הנאשמים מע"מ בסך 305,350
₪.
דיון
2. סה"כ
העלימו הנאשמים הכנסות בסכומי עתק
המסתכמות ל - 7 ורבע מיליון ₪. לכך מצטרפת העלמת מע"מ בסך 305,300 ₪ בכתב האישום בת.פ 4835/00, בגין אי הגשת דו"חות או הגשת דו"חות
כוזבים.
4. ב"כ
המאשימה הפנה את תשומת לב בית המשפט לכך שהנאשם, לא רק שזילזל בחומרת העבירות והמשיך לבצען תוך כדי חקירתו
וגם לאחר שהוגש כתב האישום, אלא שהוא גם לא
הסיר בינתיים את המחדלים ולא שילם את המס, למרות
שחלף זמן רב. כמו כן ביטא זלזול כלפי ההליך המשפטי בכך שנמנע מלהתייצב לדיונים
רבים בביהמ"ש לאחר שכפר במיוחס לו. כתוצאה מכך זמן שיפוטי רב ירד לטמיון
בהליכים הרבים והישיבות הרבות שנקבעו, פעם אחר פעם, ולבסוף בית המשפט אף נאלץ
להתלות את ההליכים כנגד הנאשמים, וחידשם רק לאחר שהנאשם אותר.
המדינה מבקשת להדגיש כי מדובר במקרה חמור של העלמת כספים גבוהה, המחייבת
הטלת עונש הולם במאסר בפועל ומאסר על תנאי ותשלום קנס גבוה.
5. הסניגור
הגיש טיעוניו לעונש בכתב, שם ציין כי הנאשם כבן 39, ללא עבר פלילי, נשוי ואב ל - 6
ילדים קטינים. הוא תרם לטובת מדינת ישראל בדרכים שונות שחייבוהו לשנות מאורח חייו,
והדבר גרם לטורח ולשיבוש חייו וחיי בני משפחתו. אח"כ ניסה הנאשם את מזלו
בתחום הבניה אולם נכנס להתחייבויות כספיות גבוהות ביותר, בעטיין קרס עסקו, לאחר
שהתמורה בגין עבודתו לא שולמה לו. מסיבה זו גם לא עלה בידו לשלם את המיסים בגין
החשבוניות שהוציא לגורמים עבורם ביצע את העבודה, ועתה חב הנאשם חובות גבוהים
לגורמים שונים ואין בידו לשלמם. עוד טוען ב"כ הנאשם כי המדינה עיקלה כספים של
הנאשם.
6. ואולם
הנאשם לא הגיש כל אישור או אסמכתא התומכת בטענותיו אלה, למרות שהדיון נדחה וניתנה
לו הזדמנות ואורכה להגישם, והמחדלים מטעמו לא הוסרו.
7. עוד
טוען הסניגור כי עתה הנאשם מובטל, אישתו אינה עובדת ומשפחתו חיה מפת לחם. כמו כן
הנאשם הודה לבסוף במיוחס לו, ובכך חסך מזמנו של בית המשפט והוא גם מביע חרטה ועותר
כי בית המשפט יתחשב במצבו ובנסיבות המקרה לאור תרומתו למדינה ולחברה, ויסתפק בעונש
מאסר של 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס לפי שיקול דעתו שישולם
בתשלומים.
8. בעניין
העיקול השיב ב"כ המאשימה כי מהעיקול שהטילה המדינה על כספו של הנאשם התקבל סך
של 11,827 ₪ בלבד, מחברת פרידמן ובניו בע"מ, ואין בכך כדי לכסות את כלל חובו.
כמו"כ הנאשם גם לא תמך טענותיו בדרך תרומתו לחברה באסמכתא כלשהי, למרות
שניתנה לו ארכה לכך.
9. העלמת
הכנסות ואי תשלום המס לרשויות בגינן או אי תשלום המס בגין אי הגשת הדו"חות
למע"מ, מונע מהרשויות לחשב את המס הנכון המגיע מהנישום, וכן מונע את תשלומו
וגבייתו במועד, ובכך יש משום השתמטות בתשלומי המס, שמשמעותה פגיעה בכלכלת כלל
הציבור ובחברה, ובחלוקה צודקת של נטל המיסים במשק. תשלום המס הינו אמצי הכרחי
לקיומה של חברה תקינה וחובותיהם של אותם הנישומים המתחמקים מתשלום המס, מטיל נטל
כבד על כתפי ציבור האזרחים התמימים, משלמי המס ומונע מחברה תקינה לקיים ולתכנן
עצמה כראוי. נטל המס נופל על שכמם של האזרחים המשלמים והחפים מפשע.
לפיכך
העלמת המס או אי תשלומו במועד, כאשר כספים אלה נותרים בכיסי מבצעי העבירות, כמוהם
כשליחת ידם של הנאשמים ברכוש הציבור ופרטיו. בענייננו מדובר למעשה בגניבת כספים
שבוצעה במרמה, עורמה ותחבולה ובהעלמת סכומי עתק שנגנבו ע"י הנאשם מקופת
הציבור באופן שיטתי הן בהעלמת ההכנסות והן ברישום החשבוניות
הפיקטיביות, ולעניין העונש יש להתחשב בכך שהמחדלים לא הוסרו.
10. תופעה
זו יש לשרש ולעקור, ולשם כך, נדרשת ענישה מרתיעה, אשר יהא בה כדי למנוע את שליחת
ידם הקלה של עברייני המס לכספי הציבור, והימנעותם מלשלם את חלקם, ולו בשל קלות
ביצוע עבירות אלה.
11. מדיניות
הענישה בפסיקה מלמדת אף היא על החומרה הננקטת בענישה בהטלת עונשי מאסר בפועל,
במיוחד כאשר מדובר בסכומי העלמת הכנסות או אי תשלומי מס גבוהים, כשהעבירות נמשכות,
וחוזרות על עצמן וסכומי המס עולים ומצטברים, שהרי מדובר בגניבה שיטתית של הקופה
הציבורית כשהנהנים היו הנאשמים.
12. לאחר
ששקלתי את טיעוני הצדדים אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים.
א. על הנאשמת 1 : קנס בסך 50,000 ₪.
ב. על הנאשם 2 :
1) 16
חודשי מאסר.
2) קנס
בסך 150,000 ₪ או 9 חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ - 1/1/03 ובכל 1
לחודש.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך
45 יום מהיום.
ניתן
היום יט' בטבת, תשס"ג (24 בדצמבר 2002) במעמד ב"כ המאשימה
__________________
הנאשם וב"כ עו"ד בוטח.
|
אילתה זיסקינד, שופטת |