21

 

   

בתי המשפט

פ  002477/00

בית משפט השלום רחובות

 

24/02/2003

תאריך:

בפני כבוד השופט ירון לוי

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ ג ד

 

 

 

 1 . ח.א. ציוד ואספקה

 2 . יחזקאל יצחק

 

הנאשמים

 

 

 

 

ב"כ המאשימה עו"ד אוראל – תביעות מס הכנסה

הנאשם 2  בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד שיפר – סניגוריה צבורית

נוכחים:

 

פרוטוקול

התובע

מאז הדיון האחרון לא הוגשו דוחות נוספים ולא הוסר מחדל נוסף.

 

הסניגור:

התובע צודק, מה שכן ניסינו לעשות מרשי עשה מאמץ ניכר יחד עם רואה החשבון וניסינו להשיג את כל החומר, חלק מהחברות פשטו את הרגל, רואה החשבון אמר שהוא נמצא בקשיים וללא צו בית המשפט לאותן חברות לא ינתן החומר.

גזר דין

 

העבירות

 

 

1.         הנאשמת 1  - חברה פרטית, שעסקה בשווק והפצת מוצרי אספקה לתעשייה  - הורשעה, על יסוד הודאתה, בשתי עבירות של אי-הגשת דו"חות שנתיים במועדים לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1969 (להלן: "הפקודה") – בכך שבשנים
1997-1998, לא הגישה במועד דו"חות על הכנסותיה.

 

הנאשם 2 – ששימש כמנהל פעיל בנאשמת 1 – הורשע, על יסוד הודאתו בשתי עבירות של אחריות מנהל לאי-הגשת הדו"חות במועד על ידי הנאשמת 1, בשנים 1998-1997, לפי סעיף 224 א' לפקודה, ובשלוש עבירות נוספות של  אי-הגשת דין וחשבון, על הכנסותיו, לשנות המס 1996-1998, לפי סעיף 216 (4) לפקודה, ובקשר עם סעיף 222 (א) לפקודה.

 

            ההליכים

2.         ההליכים בתיק זה, שטופל קודם בידי שופט אחר, התמשכו זמן רב.

            כתב האישום הוגש ביום 25/4/2000, ובשל אי התייצבות הנאשם 2, נדחו הדיונים, עד להתייצבותו, לראשונה, ביום 1/3/2001.

            בהמשך, לבקשות הנאשם, לצורך הסרת המחדלים, נדחו הדיונים, שוב ושוב.

            בחודש ספטמבר 2001 הועבר התיק לטיפולי.

            לבקשת הסניגור, לצורך הגשת חוות-דעת פסכיאטרית בעניינו של הנאשם, נדחו, שוב הדיונים. נוכח כפירת הנאשם נקבע התיק להוכחות.

            בהמשך, חזר בו הנאשם מכפירתו, וביום 6/6/2002 הורשע.

            מאז, נדחו הדיונים, שוב ושוב, בכדי לאפשר לנאשם להסיר את המחדלים, ואף בשל
אי-התייצבותו.

            הנאשם הסיר חלק ממחדליו.

            בישיבת 30/12/2002 ביקש הסניגור, שוב דחייה נוספת, מאותו טעם, אך הבקשה נדחתה.

            בית המשפט הורה לצדדים לטעון לעונש, וקבע שגזר הדין יינתן במועד נדחה, 24/2/2003, על מנת ליתן לנאשם 2 הזדמנות נוספת להסיר את יתרת המחדלים.

            בפתח הדיון נתברר כי עד עצם היום הזה, לא הסיר הנאשם 2 את יתרת המחדלים.

 

עתירת התביעה

ביחס לנאשמת 1 -

3.         לטענת התביעה בשנים הרלבנטיות, היו לנאשמת 1, מחזורי פעילות מהותיים.

            בשנת 1997 דווחה הנאשמת 1 על פעילות בהיקף של כ- 2,800,000 ₪ ובשנת 1998, בהיקף של כ- 5,600,000 ₪.

            התביעה עתרה להטלת קנס מהותי על הנאשמת 1.

 

            ביחס לנאשם 2-

בעקבות הגשת כתב האישום הגיש הנאשם 2, דו"חות אישיים לשנים 1996-1997.

לאור הסרתם החלקית בלבד של המחדלים, ביקשה התביעה להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, וקנס כספי מהותי.

            התביעה הצהירה שאם עד מועד מתן גזר-הדין יוסרו המחדלים, תסתפק במאסר מותנה ובקנס מהותי.

 

            נסיבות אישיות – נאשם 2

4.         מחוות-דעת פסיכיאטרית בעניינו של הנאשם 2 עולה כי הנאשם בן 44, גרוש ואב
ל- 3 ילדים, ללא מקצוע מוגדר, מתגורר בגפו בדירה שכורה, ולטענתו, מתפרנס מעבודות מזדמנות.

 

            הנאשם אושפז, בהסכמתו, ובמהלך אשפוזו, לא נמצאה עדות לקיום מחלת נפש ואף
לא נמצא הצדקה לאשפוז פסיכיאטרי.

 

            טענות ההגנה

 

5.         המדובר בעבירות טכניות, הניתנות להמרה בקנס מינהלי, שלא היתה כל הצדקה להגשת כתב אישום בגינן.

 

            הנאשם 2 הסתבך כלכלית, ולפני כשנה הוצא צו כינוס נכסים בעניינו וכן צו עיכוב הליכים נגדו, לפי סעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980.

 

          לדברי הסניגור, בשל מצוקתו הכלכלית, נקלע הנאשם 2, לעבירות שבהן הורשע, שכן
לא יכול היה לשאת בעלויות התשלומים הנדרשים לבעלי מקצוע לצורך הגשת הדו"חות.

            למרות זאת, עשה הנאשם 2 מאמץ גדול והגיש 2 דו"חות.

            לדעת הסניגור, אם יוגשו יתר הדו"חות, ייגרם נזק לקופת המדינה.

            בנוסף, נפרד הנאשם מרעייתו.

 

            לאור כל האמור, ביקש הסניגור להסתפק בהטלת קנס סימלי.

 

            שיקולי הענישה

 

6.         האינטרס הציבורי מצדיק ענישה מרתיעה.

            לקולא יש להתחשב בעובדה שהמחדלים הוסרו, באופן חלקי, בהודאתם המיידית של הנאשמים, שהביאה לחסכון זמנו של בית המשפט, ובמצבו הכלכלי של הנאשם 2.

 

            סוף דבר

 

7.         לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

            הנאשמת 1:

            קנס בסך  10.000 ₪.

            הקנס ישולם עד יום 24/4/2004.

 

            הנאשם 2:

א.                  3 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

 

ב.                  6 חודשי מאסר מותנים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע או עבירה אחרת לפי הפקודה.

 

ג.                       קנס בסך 5,000 ₪.

 

 

                        הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים או 10 ימי מאסר תמורת כל תשלום.

            התשלום הראשון ישולם עד ולא יאוחר מיום 1/4/2003 והיתרה תשולם ב- 1 לכל חודש קלנדרי לאחר מכן.

                        לא ישולם תשלום במועדו, יועמד הקנס או יתרתו לפרעון מלא לאלתר.

 

8.         נדחה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות ליום 16/3/2003 שעה 12:00.

            לנוחות הממונה כתובתו של הנאשם 2 הינה: מושב תעוס. נייד: 054-356414.

 

עותק ההחלטה ישלח לממונה על עבודות השירות.

 

ניתן היום כ"ב באדר א', תשס"ג (24 בפברואר 2003) בנוכחות: התובע, הסניגור והנאשם 2.

____________

ירון לוי, שופט

הסניגור:

הנאשם פוטר לאחרונה שוב, ואני מבקש לפרוס את התשלומים ל- 10.

התובע:

אין לי התנגדות.

החלטה

הקנס בסך 5,000 ₪ שהוטל על הנאשם 2 ישולם ב- 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים, בסך 500 ₪ כל אחד, או 10 ימי מעצר.

 

התשלום הראשון ישולם עד לא יאוחר מיום 1/4/2003 ויתרת התשלומים ישולם ב- 1 לכל חודש קלנדרי.

לא ישולם תשלום במועדו יועמד הקנס או יתרתו לפרעון מלא לאלתר.

 

ניתנה היום כ"ב ב אדר א, תשס"ג (24 בפברואר 2003) במעמד הצדדים.

                                                                                                            ­­­­            ___________

                                                                                                            ירון לוי, שופט

002477/00פ  133 יפה/שרה