1

בתי המשפט

בש 016376/02		בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
06/10/02	תאריך:	כבוד השופטת ב. אופיר-תום	בפני:

	פקיד שומה חולון	בעניין:
המבקש	ע"י ב"כ עו"ד אהובה סימון
	נגד
המשיבה	ליהקום בע"מ, בעצמה

החלטה

א. זוהי בקשה לביטולו של פסק-הדין שניתן על ידי ביום 29.8.02, בעמ"ה 1194/02, בו החלטתי לקבל ערעור המבקש על הסף, בהתאם לתקנה 7 לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה (התשל"ט-1978)(להלן-תקנות בית משפט).

ברקע פסק-הדין עמדה הימנעותו של המבקש מהגשת הודעה המפרשת את נימוקי השומה, אף שחלפו למעלה מ-30 יום מיום הגשת הערעור.

לטענת המבקש, יש לקבוע כי תקופת פגרת בתי המשפט שהחלה ביום 15.7.02, קטעה את מרוץ ההתישנות בערעור, כך שהמועד להגשת נימוקי השומה חל רק ביום 30.9.02, ולא קודם לכן. רוצה לומר, משהוגשו נימוקי השומה על ידו ביום 2.9.02, עמד לשיטתו במוטל עליו מכוח תקנה 7 לתקנות הנ"ל, כך שזכותו להמשיך הדיון בתיק כסדרו, לאחר שיבוטל פסק הדין שניתן בו כאמור, מבלי שהביא בחשבון את תקופת הפגרה.

ב. השאלה הדרושה הכרעה היא בנסיבות הענין, אליבא דשני הצדדים, האם תקנה 529 לתקס"א הדוחה מועדים בנסיבות כאמור, יפה גם לצורך דחיית המועדים הרלוונטיים לדיון זה, שמקורם לא בתקנות סדר הדין האזרחי, אלא, בתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה) הנ"ל?

נראה לי, שאני פטורה מלהכנס לעומק טיעוניהם של שני הצדדים בפני, בנושא חלותה של תקנה 529 על עניננו, שהרי, רק לאחרונה נדונה סוגיה זו בענין דומה והוכרעה. כוונתי להחלטת בית המשפט ברע"א 8455/01 ,9460/00 - מיכאל איזנברגר נ' אליהו קדר [תק-על 2002(1), 667, עמ' 668] בו נדונה שאלת חלותה של תקנה 529, על תקנות סדר הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1968. בין היתר, קבע המישנה לנשיא השופט ש' לוין בהחלטתו זו:

"... אמנם נאמר בתקנה 529 לתקנות סדר הדין שהיא מתייחסת ל"תקנות אלה", אך יש להבין את תקנה 2 לתקנות סדר הדין כך שהיא מחילה את הוראות תקנה 529 לתקנות סדר הדין, בשינויים המחוייבים (או על דרך של העברת נתונים) גם על תקנות הבוררות, שהרי טעמה עמה - למלא לקונות בתקנות הבוררות שאינן מהוות קודקס דיוני שלם. אכן, אפילו נותר ספק בענין זה, ראוי לפרש את הספק לטובת פירוש אינטגרטיבי של תקנות הבוררות עם תקנות סדר הדין; ולא שוכנענו שקיים טעם ענייני - לענין הכללת תקופת הפגרה בתקנה 10 לתקנות הבוררות - להבחין בין שתי המערכות".

דברים אלה יפים הם בהחלט לענייננו, שגם בו עסקינן בתקנות שאינן מהוות קודקס דיוני שלם, ואשר מן הדין לפרשן בהרמוניה עם תקנות סדר הדין המוחלות לתוכן.

פועל יוצא מן האמור, הוא ביטולו של פסק הדין, כמבוקש.

המשיבה תשלם הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתום שבוע מהיום ועד לתשלום בפועל.

המשיבה תגיש נימוקי הערעור מטעמה בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום ל' בתשרי, תשס"ג (6 באוקטובר 2002) בהעדר הצדדים.

ב. אופיר-תום, שופטת