ביטוח מנהלים - כללי

ביטוח מנהלים הינו למעשה תכנית, המאושרת כקופת ביטוח לשכירים לפי תקנות מס הכנסה, והכוללת חיסכון לגיל פרישה, וכן ביטוח חיים למקרה מוות ואובדן כושר עבודה.
העובד והמעביד מפרישים לתכנית על חשבון מרכיב התגמולים ומרכיב הפיצויים, מהשכר המבוטח, לצורך רכישת הכיסויים כאמור וצבירת חיסכון לעת זקנה. להלן דוגמה.

במסגרת מדיניות הממשלה, לפיה יש לשאוף להגדלת החיסכון הפנסיוני, הועלתה תקרת ההפקדות המותרות לקופות גמל, קרנות פנסיה ותכניות לביטוח מנהלים. להלן טבלת תקרת שיעורי ההפקדות:

	ביטוח מנהלים- לפני 1.1.2005	ביטוח מנהלים- לאחר 1.1.2005
מעביד- ע"ח תגמולים	5%	7.50%
מעביד- ע"ח פיצויים	8.33%	8.33%
סה"כ מעביד	13.33%	15.83%
עובד- ע"ח תגמולים	5%	7%
סה"כ הפקדות-	18.33%	23.83%

אובדן כושר עבודה:
בביטוח מנהלים בעבר, ההפרשה לא כללה ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, וכדי לרכוש ביטוח כזה היה צורך לבצע הפרשה נוספת (שנעה בין 0.5% ל- 2.5%) על ידי המעביד (ברוב המקרים) או העובד.
כיום, בתכניות חדשות לביטוח מנהלים, נקבע כי ניתן לרכוש ביטוח מפני אובדן כושר עבודה במסגרת ההפרשות לתכנית עצמה, מחלק התגמולים בלבד, עד גובה של 35% מהפרמיה לתגמולים בניכוי הוצאות.
במידה ושיעור חלק התגמולים לתכנית הינו 7%+7.5% עובד ומעביד ולא נרכש אובדן כושר עבודה, לא תינתן הטבת מס נוספת לרכישת הכיסוי "מעל" ההפרשות.

עיקרים נוספים:

1. עד תקרה של 5% למרכיב חשבון תגמולי עובד ומעביד, על המעביד והעובד להפריש הפרשה קבועה ושוטפת, כלומר לא ניתן כי המעביד יפריש לתכנית 3% והעובד 4%.
2. לאחר שהפקידו העובד והמעביד כל אחד 5% למרכיב חשבון קופת הגמל, ניתן להפקיד בשיעור שונה על ההפרש, לדוגמה העובד יוכל להפקיד 7% והמעביד 6.5%.
3. ישנן תכניות לביטוח מנהלים, בהן מסיבה כלשהיא לא ניתן להגדיל את ההפרשות לתכנית מ- 5% ומעלה. למשל, תכניות בהן קיימת הבטחת תשואה ממשלתית (אג"ח ח"ץ), או תכניות מסוג "מעורב" בהן הפרמיה מראש צמודה למדד ולא ניתן להגדילה. במקרים כאלו, ניתנת האפשרות להשלים את ההפרשה בתכנית ביטוח חדשה.

פרטים נוספים בתכנית לביטוח מנהלים:

הטבות מס במסלול ההוני בגין הפקדות עד ליום 31.12.2007	בעת ההפקדה- הפרשת העובד לתגמולים מקנה זיכוי ממס של 25%, (מוגבל בתקרת הכנסה מזכה). הפרשת המעביד לתגמולים פטורה ממס וכפופה גם היא לתקרת הכנסה מזכה. בעת המשיכה- בעבר, פטור מלא על תגמולי העובד והמעביד. תיקון מספר 132 לפקודת מס הכנסה (להלן "הפקודה") מיום 04.08.2002 קבע דין חדש בקשר למשיכת כספים מקופות גמל ומקופות ביטוח לתגמולים. במסגרת התיקון נקבע שהחל מיום ה-01.01.2003 (להלן "היום הקובע") רווחים ריאלים אשר קיבל העמית מחשבונותיו בקופת גמל לתגמולים ושמקורם בהפקדות החל מהיום הקובע, יראו אותם כהכנסה חייבת. בהתקיים תנאים מסוימים בפקודה, רווחים אלו בקופה יכולים להיות פטורים ממס. האמור בטבלה זו לא יחול על חלק הצבירה לקצבה ולפיצויים.
הטבות מס במסלול קצבה	בעת ההפקדה- הפרשת העובד לתגמולים מקנה זיכוי ממס של 25% עד לתקרת הכנסה מזכה . הפרשת המעביד לתגמולים פטורה ממס (מוגבל בתקרת הכנסה מזכה של 4 פעמים השכר הממוצע במשק). בעת המשיכה- פטור ממס על 35% מגובה הקצבה, עד לגובה קצבה מזכה. או פטור מלא ממס על חלק הקצבה שמקורו בהפקדות שכבר מוסו בעבר (קצבה מוכרת), לפי הגבוה. משיכה שלא כדין- ינוכה מס של 35% מהסכום או לפי שיעור המס השולי, לפי הגבוה מביניהם.
מעמד החוזה	ביטוח מנהלים הינו חוזה בין המבטח למבוטח בכפוף להסדר התחיקתי. יכולת השינוי של תנאי החוזה מוגבלת.
בחירת מוטבים	בביטוח מנהלים קיימת גמישות בבחירת המוטבים ובקביעת חלקן של המוטבים.
גמישות הכיסויים	גובה הריסק שניתן לקנות בכל אחד מהכיסויים ניתן לבחירה ע"י המבוטח.

חוק ההסדרים - שנת 2000

ביום 31.12.1999 אישרה הכנסת את חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), התש"ס- 1999 (להלן- "החוק", או "חוק ההסדרים").

החוק בא לתקן עיוותים קיימים במתן הטבות מס לקופות גמל ולקופות גמל לקצבה בשלבי ההפרשה והמשיכה. הצורך בתיקונים אלו נבע מהערות מבקר המדינה בדו"ח מספר 47 ומהרצון ליישם (באופן חלקי) את המלצות "ועדת ברודט".

במסגרת החוק תוקנו, בין השאר, סעיפים בפקודת מס הכנסה (להלן- "הפקודה") ונקבעו כללים חדשים לעניין קופות גמל לקצבה (קרנות פנסיה ותכניות ביטוח חיים מסוג "קצבה" ("עדיף", "גימלא" וכו'). כמו כן, בוטל כפל ההטבה במס בעת החזרה מרצף קצבה ונקבעה תקרה להפרשות מעביד לקופת גמל לקצבה.

להלן התיקונים הרלוונטיים שקבע החוק:

הוספת סעיף 3 (ה3) לפקודת מס הכנסה
סעיף 3(ה3) עוסק בנושא הפרשות מעביד לתגמולים לקופת גמל לקצבה.
המצב החוקי, ערב חוק ההסדרים, נקבע בסעיף 3 (ה1) לפקודה. סעיף זה קובע תקרה שקלית להפרשות מעביד לתגמולים לקופת לתגמולים בגובה 5% ממשכורתו החודשית של העובד או מההכנסה המזכה כנמוך שבהם.

סעיף 3ה(3) מוסיף וקובע תקרה שקלית להפרשות מעביד לתגמולים לקופת גמל לקיצבה בגובה 5% בקופת ביטוח (6% בקרן פנסיה) ממשכורתו החודשית של העובד או מסכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, הנמוך שבהם.

בכל חריגה מתקרות אלו ייזקף החלק העודף מעל התקרה כהכנסת עבודה, בידי העובד, במועד ההפרשה.
תחולה- על כל התשלומים לפוליסות ביטוח וקרנות פנסיה החל מיום 1 בינואר 2000.

תיקון סעיף 9(7א)(ז)(2) לפקודה
לפני שחוק ההסדרים נכנס לתוקפו, עובד שפרש היה זכאי למשוך את סכום הפיצויים הפטור ממס ולייעד את יתרת הכסף למטרת קצבה (רצף קצבה). אם העובד חזר בו מרצף הקיצבה, היה זכאי לקבל פטור נוסף ממס בשיעור של 20% בגין כל שנה החל מהשנה השישית ועד השנה העשירית.

התיקון בסעיף ביטל את האפשרות לקבל פטור נוסף בעת חזרה מרצף קיצבה. יוצא אפוא, שמי שניצל את מלוא תקרת הפטור בעת הפרישה, לא יוכל לשוב ולהינות מפטור נוסף כלשהו על כספים אלו.

תחולה- לגבי פורשים מהעבודה עד 31.12.1999, שביקשו אישור לחזור מרצף קיצבה, יחולו הכללים הישנים. לגבי עובדים שביקשו רצף קיצבה לאחר 1.1.2000, יחולו הכללים החדשים.

תיקון סעיף 9א לפקודה
על פי סעיף זה, עובד המקבל קיצבה ממעבידו זכאי לפטור ממס בשיעור של 35% מגובה הקיצבה אך לא יותר מתקרת הקיצבה המזכה.
כדי למנוע כפל מס (דהיינו, תשלום מס כפול על אותם כספים, פעם בשלב ההפקדה ופעם בשלב המשיכה), הוסף בסעיף זה פטור ממס לסכומי קצבה שמקורם בהפקדות שכבר מוסו בעבר. בתיקון האמור גם הוגדר המושג :קיצבה מוכרת" (קיצבה שמקורה בהפרשות המעביד שחויבו במס בעת ההפרשה על פי סעיף 3(ה3) או בסכומים שהפקיד העובד ולא היה זכאי בגינם לניכוי לפי סעיף 47 לפקודה).
הפטור החדש הוא הגבוה מ- 35% מהקיצבה המזכה או סכום הקיצבה המוכרת. היוון של קיצבה פטורה, פטור ממס ובלבד שאינו עולה על היוון של 35% מקיצבה מזכה או היוון הקיצבה המוכרת, הנמוך מביניהם.
תחולה- לגבי כל קיצבה שתשולם לאחר יום 1.1.2000.

תיקון סעיף 87 לפקודה
על פי סעיף 87 לפקודה והתקנות שנקבעו מכוחו, משיכה כסכום חד פעמי של כספי התגמולים בקופת גמל לקיצבה שלא בתום תקופה פטורה ממס.
כדי למנוע משיכה מוקדמת של סכומים שיועדו בעת ההפקדה לקיצבה, תוקן הסעיף כך שכספים שישולמו על ידי קופת גמל לקיצבה או שלא בדרך של קיצבה, ייחשבו כתשלום שלא כדין ויחול עליהם מס לפחות בשיעור של 35% או לפי שיעור המס השולי של המבוטח, לפי הגבוה מביניהם (שיעור המס עשוי להגיע ל- 50%).
תחולה- על כל התשלומים לפוליסות חדשות וקיימות החל מיום 1.1.2000.

נספח הוני

בעקבות חוק ההסדרים לשנת 2000 אשר קבע הוראות מס חדשות ביחס לתכניות מסוג קיצבה שנפתחו בעבר, נתבקש משרד האוצר ע"י חברות הביטוח לאשר הוספת "נספח הון" לפוליסות המוכרות כקופות גמל של שכירים לקיצבה. הסיבה לבקשת החברות להוספת נספח ההון נעוצה בחוק ההסדרים, אשר קבע בין היתר כי כספים אשר יופקדו בקופת גמל לקיצבה יימשכו אך ורק כקיצבה (משיכה הונית של כספים אלו תחוייב במס), בחרו מבוטחים רבים לפתוח פוליסות הוניות מסוג "עדיף" חדשות ולהקטין או להפסיק את ההפקדות השוטפות לפוליסות מסוג גמלא. הוספת נספח ההון אפשרה למבוטח לשנות את התמהיל העתידי של חיסכון לקצבה וחיסכון להון בפוליסה קיימת. נספח ההון הוא ביסודו תוספת לפוליסה הבסיסית הבנויה על פי מנגנון פוליסה מסוג "עדיף" לאחר הוספת נספח ההון, בעל הפוליסה יכול לייעד חלק מההפרשות לפוליסה לנספח ההוני והכספים אשר יצטברו בגין חלק זה ישולמו בתום התקופה כסכום הוני (חד פעמי) ואילו שאר כספי החיסכון בפוליסה המקורית ישולמו כקיצבה.

להלן מספר כללים של נספח ההון:

1. הוספת נספח ההון התאפשרה רק לגבי פוליסות מסוג "עדיף" ופוליסות גמלא א' וגמלא ב' משתתפות ברווחים, אשר הונפקו לפני 31 באוגוסט 2001.
   
2. הנספח אינו נחשב כפוליסה חדשה (עם זאת הנספח קיבל אישור של קופת גמל חדשה).
   
3. כספים אשר יועברו מהפוליסה הבסיסית לטובת הנספח ההוני ייחשבו, לעניין ערכי הפדיון, על פי תאריך ההפקדה המקורי שלהם בפוליסה הבסיסית ולא על פי תאריך העברתם לנספח ההוני (עובדה המדגישה כי ההתייחסות לנספח ההוני ביחס לפוליסה איננו פתיחת פוליסה חדשה, אלא תוספת לתנאי הפוליסה הקיימים).
   
4. יחס ריסק-חיסכון נשאר זהה ליחס הקבוע בפוליסה המקורית.
   
5. נספח ההון מבוסס על טבלאות תוחלת חיים עדכניות המוזילות את עלות הריסק וכתוצאה מכך סכומי הביטוח גבוהים יותר בהשוואה לפוליסה המקורית. סכומי הביטוח הגבוהים יותר יוצרים מצב של היעדר מיון של המבוטחים ולמעשה מאפשר למבוטח חולה לקבל סכום ביטוח גבוה יותר ללא חיתום מחדש. חברות הביטוח התמודדו עם בעיה זו בשתי שיטות:
   
   
   • א. במקרה של הגדלת סכום הביטוח במלוא שיעור הגידול כתוצאה משינוי בסיס תוחלת החיים, נקבעה תקופת אכשרה אשר בה לא יהיו יורשי המוטב אם נפטר זכאים לתוספת סכום הביטוח, כתוצאה מהנספח. אם המוטב יילך לעולמו בתוך תקופת האכשרה, אזי יוחזרו ליורשי המוטב הפרמיות אשר שולמו בגין הגידול בסכום הביטוח.
   • ב. קיטום סכומי הביטוח לגובה מסוים (לדוגמה 80% מסכום הביטוח בפוליסה) ושאר הפרמיה תופנה ע"י המבוטח לחיסכון. אם המבוטח יהיה מעוניין בהגדלת סכום הביטוח, יתבצע חיתום על ההפרש.

נספח קצבה

ביום 1.1.2005 נכנס לתוקף שינוי חקיקה בפקודת מס הכנסה אשר הקטין את תקרת השכר בגינו רשאי המעסיק להפקיד כספי תגמולים לתכנית הונית מבלי שיחשבו כהכנסה חייבת בידי העובד (להלן- התקרה המוכרת). בעקבות זאת, המשך הפקדת מעסיק לתכנית הונית מעל לתקרה המוכרת החדשה תביא למיסוי העובד לגבי ההפרש בין גובה ההפקדה לתקרה המוכרת החדשה; לעומת זאת, תקרת הפקדת המעסיק לתכנית קצבתית לא השתנתה.
על מנת להיות זכאי למלוא הטבות המס בגין ההפקדות, ניתן להעביר את יתרת ההפקדה העולה על התקרה המוכרת לתכנית קצבה.

לאור שינויים אלו ניתן להוסיף בפוליסות עדיף הוניות לשכירים נספח קצבה, ובכך לאפשר לאותם מבוטחים להנות ממלוא הטבות המס תוך החלת התנאים הקיימים בפוליסה שבידם גם על נספח הקצבה.

מטרת ועיקרי נספח הקצבה

1. בפוליסה מסוג "עדיף" הוני משתתף ברווחים, אשר מיועדת לצבירת חיסכון הוני בתום תקופת הביטוח (משיכה חד פעמית), באפשרות המבוטח, לייעד חלק מהפרמיה המופקדת לפוליסה או כולה, לטובת מסלול קצבה, כך שבתום תקופת הביטוח יימשכו הכספים הנובעים מהפקדות אלו בדרך של קצבה חודשית עד יום מות המבוטח. נספח הקצבה יאפשר לפצל את ההפקדות בפוליסה המקורית להון ולקצבה, ובדרך זו גם למקסם את הטבות המס.
2. חלוקת הפרמיה בין מרכיב החיסכון למרכיב ביטוח החיים ("ריסק") לא ישתנה עקב הוספת נספח הקצבה. למשל, אם ברשות המבוטח פוליסה הונית, בה 80% מהפרמיה מיועדת לחיסכון הוני ויתרת 20% לצורך קניית ריסק, הרי שגם כעת, הפרמיה לטובת מסלול הקצבה תחולק באופן הבא- 80% לקניית קצבה, 20% לריסק.
3. ערכי הפדיון בפוליסה הינם ערכי הפדיון המקוריים, ואין בהוספת נספח הקצבה משום פגיעה בערכי פדיון אלו.
4. נספח הקצבה יחול רק על הפקדות חדשות החל מיום 1.1.05, ובכל מקרה הוספתו תתאפשר רק לגבי הפקדות מתחילת אותה שנת מס בה נתווסף הנספח.
5. יצוין כי באפשרות המבוטח לחזור בו מבחירתו להוספת נספח קצבה לפוליסה, לגבי פרמיות חדשות.