כניסה > חוב מקומי
	מאפייני החוב המקומי יתרת החוב המקומי (הסחיר והלא סחיר, למעט החוב למוסד לביטוח לאומי) הייתה בסוף שנת 2003 כ-403 מיליארד ש"ח. החוב הסחיר גדל ב-8.3 אחוזים ועמד בסוף השנה על כ-247 מיליארד ש"ח, המהווים כ-61.3 אחוזים מסך החוב המקומי. החוב הלא סחיר קטן בשנת 2004 ב-3.3 אחוזים ועמד בסופה על כ-156 מיליארד ש"ח, המהווים 38.7 אחוזים מכלל החוב המקומי. הגידול החד יחסית השנה במשקלו של החוב הסחיר ביחס לשנים קודמות (2.7 נקודות האחוז) היה תוצאה, בין היתר, של הפסקת הנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה והפנייתן לשוק ההון. לפיכך, בשנים הקרובות, בהן הנפקת איגרות החוב לקרנות הפנסיה צפויה להיות זניחה בלבד, אנו צפויים להמשך מגמת הגידול המהיר במשקלו של החוב הסחיר בכלל החוב המקומי. החוב הסחיר בשנת 2004 המשיך משקלו של החוב הלא צמוד בכלל החוב המקומי הסחיר לגדול בשיעור חד ועמד בסופה על 55.1 אחוזים לעומת 50.7 אחוזים בסוף שנת 2003. הגידול במשקל הרכיבים הלא-צמודים היה על חשבון משקל הרכיבים צמודי המדד והדולר, אשר עמד בסוף שנת 2004 על 44.9 אחוזים לעומת 49.3 אחוזים בסוף שנת 2003. בולטת במיוחד השנה היא היעלמותו הכמעט מוחלטת של הרכיב צמוד הדולר בחוב המקומי הסחיר כתוצאה מהגעתן לפדיון של שתי סדרות אג"ח מסוג 'גלבוע'. מאז 1995 גדל משקלו של הרכיב הלא צמוד ב-46.3 נקודות אחוז והפך ממרכיב משני בחשיבותו לרכיב העיקרי של החוב המקומי הסחיר. מגמה זו עולה בקנה אחד עם מגמת השקליזציה של משרד האוצר ועם המקובל בעולם, היות ועיקר ההנפקות של מדינות אחרות הוא של חוב לא צמוד. התפלגות החוב הסחיר על פי סוג הצמדה בשנים 1995-2004 (באחוזים) התפלגות החזקת איגרות חוב ממשלתיות סחירות שווי השוק של איגרות החוב עמד בסוף שנת 2004 על כ-252.9 מיליארד ש"ח. עיקר החזקות איגרות החוב נעשה עדיין באמצעות גופים פיננסיים כדוגמת קופות הגמל, הבנקים וחברות הביטוח. בולט במיוחד משקלם הנמוך של המשקיעים זרים בשוק איגרות החוב הממשלתיות. כניסת עושי שוק לשוק איגרות החוב, ביניהם בנקים בינלאומיים גדולים, תקל על המשקיעים המוסדיים הזרים את הכניסה לשוק ועשויה להגדיל באופן ניכר את משקלם בכלל החזקות איגרות החוב הסחירות. התפלגות מחזיקי איגרות חוב ממשלתיות סחירות בסוף שנת 2004 (אחוזים) בחינת התפלגות החזקת איגרות חוב ממשלתיות סחירות בשנים האחרונות מראה כי המגמות ארוכות הטווח של ירידה במשקל החזקות הבנקים ועלייה בהחזקות של חברות הביטוח וקרנות הנאמנות נעצרו בשנת 2004. אולם, עדיין היינו עדים בשנה החולפת לירידה במשקל החזקותיהן של קופות הגמל ועליה במשקל החזקות המשקיעים האחרים. השינוי הדרמטי ביותר לו אנו עדים מאז אמצע שנת 2003 הוא העלייה החדה במשקל החזקותיהן של קרנות הפנסיה באיגרות חוב ממשלתיות סחירות. כתוצאה מהרפורמה בקרנות הפנסיה, אשר יישומה המלא החל בינואר 2004, הופסקה כמעט לחלוטין הנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה ואלה הפנו את השקעותיהן לשוק ההון ולשוק איגרות החוב בפרט. כתוצאה מכך, גדל משקלן בכלל החזקות איגרות החוב הסחירות פי 2.5, מ-2.0 אחוזים ל-5.0 אחוזים. בניגוד למצופה, רכישות קרנות הפנסיה של איגרות חוב ממשלתיות מאז החלת הרפורמה לא התמקדו רק באיגרות חוב צמודות מדד, אלא כללו גם איגרות חוב לא צמודות. משקלן של איגרות חוב לא צמודות בכלל החזקות קרנות הפנסיה באיגרות חוב ממשלתיות סחירות עלה מכ-10 אחוזים בתחילת שנת 2003 לכדי כ-20 אחוזים בסוף שנת 2004 ואף הגיע ל-27 אחוזים במאי 2004. גודל ומספר סדרות כחלק מהמאמץ להגביר את הסחירות ואת הנזילות בשוק איגרות החוב המקומי, צמצם משרד האוצר בשנים האחרונות את מספר הסדרות והגדיל את נפחן. בשנת 2004 הונפקו 3 סדרות בלבד. בה בעת, הגיעו לפדיון 13 סדרות. עקב כך נמשכה הירידה במספר הסדרות הנסחרות ומספרן עמד בסופה על 69. בשנת 2005 היחידה מתכוונת להנפיק סדרה חדשה אחת בלבד לעומת 16 סדרות המגיעות לפדיון ולפיכך מספר הסדרות צפוי להגיע בסופה ל - 54 בלבד. בכוונת יחידת ניהול החוב לשמור על מספר נמוך של סדרות מונפקות גם בשנים הבאות, כך שמגמת הירידה במספר הסדרות הנסחרות צפויה להימשך. מספר הסדרות של איגרות החוב הממשלתיות הסחירות בשנים *1992-2005 *אומדן בשנת 2004 נמשכה המגמה של הגדלת נפח הסדרות הנסחרות באמצעות הנפקה של סדרות גדולות וההיקף הממוצע של הסדרות המונפקות גדל בשיעור של 7.7 אחוזים והגיע לכדי 14.0 מיליארד ש"ח בקירוב. עקב כך, גדל ממוצע היקף הסדרות הנסחרות ב-24.1 אחוזים והגיע לכדי 3.6 מיליארד ש"ח. הקפדה על יצירת סדרות גדולות, בעת ובעונה אחת עם המשך פדיונן של סדרות קטנות, תביא להמשך מגמה זו. עד לסיום שנת 2005 צפוי גידול נוסף בנפח הסדרות הנסחרות לכדי 4.9 מיליארד ש"ח, ונפח הסדרות המונפקות צפוי להגיע לכ-15 מיליארד ש"ח. יחידת ניהול החוב מתכננת להמשיך להנפיק סדרות בגדלים של 15-20 מיליארד ש"ח, בין היתר גם על ידי פתיחה מחדש של סדרות קיימות. גודל סדרות ממוצע בשנים *1995-2005 החוב הלא סחיר עיקר החוב הלא סחיר בסוף שנת 2004 היה לקרנות הפנסיה- 65% באיגרות חוב מסוג 'מירון', שהונפקו בעבר לקרנות הפנסיה ה"ותיקות", ו-9% באיגרות חוב מסוג 'ערד', שהונפקו בעבר לקרנות הפנסיה ה"חדשות" בלבד ובעתיד יונפקו לכל קרנות הפנסיה. התפלגות החוב הלא סחיר על פי סוגים בשנת 2004 (באחוזים)
	הדף עודכן בתאריך 7/4/2005
	© Copyright 2006. The State of Israel. All Rights Reserved || מדינת ישראל 2006. כל הזכויות שמורות ©